תיק העיתונות של ד"ר וייסמן כולל כתבות מתלהבות שנכתבו עליו בנפוצים שבעיתוני העולם בעקבות טכניקת גמילה מאופיאטים (סמים קשים כגון הירואין ומורפיום) שפיתח ושבאמצעותה ניתן לבצע את הגמילה הפיזית מהסם הממכר במהלך 24 שעות בלבד. הוא התראיין בנושא הזה לתוכניות טלוויזיה נחשבות בכל ארץ שבה הדגים את השיטה שלו, מ"שישים דקות" האמריקאית ועד "עובדה" של אילנה דיין. בארצות מסויימות הוא נחשב ליקיר הממסד הרפואי. בארץ הוא מעורר ברשות למלחמה בסמים ובמשרד הבריאות טינה מהסוג השמור לכל חידוש שאיננו מבית ספרם, ושעשוי לצמצם את סבל המכורים ולחסוך בכוח אדם למוסדות שאמורים לסייע להם להיגמל. "אני תמיד אומר שאני בנאדם עם איי קיו ממוצע, אבל בתחום שלי אני מספר אחת בעולם ומספר שתיים נמצא בפיגור של עשרים שנה אחרי", הוא אומר בצניעות. במשרדו מראה לי ד"ר וייסמן קלטת וידאו ובה צילום של טיפול כזה. בחדר הניתוח באמריקן מדיקל סנטר בראשון לציון מורדם הפציינט על ידי רופא מרדים. לגופו מוחדר חומר המנטרל את הקולטנים של האופיאטים בגוף. כתוצאה מכך חווה המטופל "קריז" אלא שאת הקריז הוא עובר כשהוא תחת הרדמה ולכן אינו מרגיש כלום. לאחר שהוא מתעורר מההרדמה הוא ממשיך לקבל טיפול תרופתי שמטרתו לנטרל את הקולטנים. את הכדורים האלה הוא אמור להמשיך לקחת מדי יום לאורך תקופה גם לאחר שיצא מבית החולים, 24 שעות אחרי שנכנס לשם. כשהמטופל יוצא מבית החולים הוא נקי מסמים מבחינה גופנית, אין לו יותר צורך גופני בסם והוא גם לא סובל מתסמיני הגמילה. פעם וייסמן ביצע טיפול כזה בקוסטה ריקה באנדרי גוזמן, ילד בן שש וחצי שהתמכר למורפין בעקבות ניתוח מוח שעבר כתינוק התפתחותו נעצרה כליל. לאחר הטיפול שביצע וייסמן עם רופאים מקומיים ושצולם לטלוויזיה הארצית שם פתח גוזמן את עיניו לראשונה בחייו. צילום הניתוח ששודר בערוצי טלוויזיה בכל ארצות דרום אמריקה וגם בארה"ב היווה השראה לאפיזודות בסדרות אי-אר ושיקאגו הופ וויסמן הפך ליקיר קוסטה ריקה ולמרצה מבוקש ביותר בארה"ב.
אף על פי כן, כשהופיע לפני ועדת הכנסת לענייני סמים ואמר "תנו לי אלפיים מיטות ואני גומל את כל הנרקומנים" הוא עורר בעיקר את כעסם של אנשי הרשות למלחמה בסמים שהופיעו לפני אותה ועדה. ד"ר חיים מהל, ראש תחום טיפול ושיקום ברשות למלחמה בסמים אומר, " בעיקרון יש לו מאה אחוזים הצלחה, אבל מה קורה אחרי זה? התרופה שהוא נותן להם אחר כך והם חייבים לקחת אותה היא תרופה נהדרת, הבעיה היא שהם לא לוקחים אותה".
"אני לא מבצע במרפאה טיפול חברתי", אומר וייסמן, "אני עושה טיפול רפואי. ובטיפול הרפואי יש לי מאה אחוזי הצלחה. נכון שכרגע הטיפול יקר כי בגלל המלחמה של הרשות למלחמה בסמים ומשרד הבריאות אני נאלץ לבצע אותו בבית חולים פרטי. אבל תארי לעצמך שהיו מאפשרים לי או לרופאים שאני מלמד את השיטה לעשות את הטיפול בבית חולים רגיל. הוא היה זמין לכל מכור, החיסכון למדינה היה עצום. עלות הטיפול היתה יורדת לשליש. בבתי חולים במילא יש חדרי ניתוח, יש רופאים מרדימים. אני חושב שהיה צריך להכניס את הנלטרקסון (הכדורים שיש ליטול בהמשך הטיפול) לסל התרופות". וייסמן נולד בשנת 58'. כשהיה בן 15 פרצה מלחמת יום כיפור "ותוך 48 שעות מתחילת המלחמה נשלחנו אני ואחי הגדול ממני בשנה ארצה כדי לעזור. ככה באמצע היום הוציאו אותנו מבית הספר ושלחו אותנו לעזור לישראל". השניים התנדבו במשך חודשיים לעבודה בקיבוצים. כשסיים את לימודי הרפואה שלו בריו דה ז'נרו, בשנת 1986, החליט לעלות לישראל. הוא התחיל את ההתמחות שלו בבית החולים בנהריה בכירורגיה ובטיפול נמרץ אבל עזב אותה לפני שסיים, "משום שאז פרצה מלחמת לבנון ורציתי להתגייס כרופא לצבא והייתי הרופא הגדודי הראשון בגבעתי". בשנת 89 החליט להתגייס לימ"מ כרופא. הוא גם עבר קורס לוחמים. ב-94' התפטר מהימ"מ והחליט להתעסק בגמילה מסמים. "זה התחיל מזה שכשעבדתי בבית חולים ואחר כך בימ"מ, בתקופת ההכשרה שלי כלוחם היתה תקופה שהייתי רופא אחראי בבית המעצר בירושלים אז היו מגיעים אנשים חולים. עכשיו, כרופא, אני רואה בנאדם עם קצב לב לא סדיר, שלשולים, הקאות, רעד בכל הגוף, הדחף הרפואי שלי הוא לרפא אותו. ומה קורה? מגיע בנאדם כזה וכולם אומרים לי "אל תרפא אותו, תן לו סם במקום זה". כי מה זה אדולן ומתאדון? סמים לכל דבר. השיטה המקובלת של להרגיל אנשים לסם אחד במקום סם אחר ואחר כך לנסות לגמול אותם מהסם השני נראית לי טיפשית מאוד. יש אנשים שבמקום הירואין מכורים לאדולן כל החיים. כבר אז חשבתי שצריכים למצוא שיטה לגמול אנשים מהתלות בסם וכשהשתחררתי מהימ"מ החלטתי שצריך ללמוד את הנושא. "מי שמטפלים בדרך כלל במכורים הם עובדים סוציאלים ופסיכולוגים. אבל התמכרות להירואין זה נרקוטיקה ומי שמומחים לנרקוטיקה הם לא עובדים סוציאלים, עם כל הכבוד, אלא רופאים מרדימים. נניח שהרופא המרדים מרדים אותך לשש שעות והניתוח נמשך רק שעה וחצי. איך הוא מעיר אותך? הוא נותן לך תרופה שחוסמת את הרצפטורים של החומר המרדים. ראיתי את זה כשעבדתי בטיפול נמרץ ובחדרי ניתוח וחשבתי שאותו רעיון יכול לעבוד גם לגבי אופיאטים. זאת אומרת, אני לא המצאתי כלום, אני רק פיתחתי רעיון שהיה קיים כבר קודם". "נרקומנים הם אנשים חולים שצריכים לקבל טיפול רפואי כדי שיפסיקו להיות חולים אבל במקום זה המדינה הופכת אותם למעמד קבע, חסר זכויות. כל החוקים שנוגעים לזכויות החולה ולכבוד האדם וחירותו לא חלים על נרקומנים. בנאדם חולה במחלה אקוטית על פי החוקים האלה חייבים להעניק לו טיפול רפואי. אבל אצלנו אין חדר מיון שיקבל נרקומן".
