גמילה ממתדון
נבדק רפואית על ידי ד״ר אנדרה וייסמן
מתדון הוא אופיואיד סינתטי ארוך-טווח, המשווק בישראל בעיקר תחת השם אדולן. הוא ניתן בשני הקשרים שונים לחלוטין: כמשכך כאבים לכאב כרוני קשה, וכטיפול תחליפי לאנשים שמנסים להפסיק שימוש באופיאטים אחרים.
בשני המקרים התוצאה זהה - תלות פיזית באופיואיד. וכשמגיע הרגע שבו רוצים להפסיק גם אותו, מתברר שהגמילה ממתדון היא הארוכה והתובענית מבין כל האופיאטים.
שלבי גמילה ממתדון
מתדון מתנהג אחרת מכל אופיאט אחר, וזה משנה את כל לוח הזמנים.
24-48 שעות מהמנה האחרונה - התסמינים מתחילים באיחור. בעוד שגמילה מפרקוסט או מטרמדול מתחילה תוך 8-12 שעות, במתדון היא לרוב מתעוררת רק אחרי יממה ויותר. רבים מפרשים את השקט הראשוני כסימן שיהיה קל.
יום 3-10 - שיא התסמינים: כאבי שרירים ומפרקים, בחילות, שלשולים, הזעות, צמרמורות, נזלת, אישונים מורחבים, חוסר שקט קיצוני ונדודי שינה מתמשכים.
שבוע 2-4 - כאן מתדון נבדל באמת. בעוד שבאופיאטים קצרי-טווח התסמינים הגופניים דועכים תוך שבוע, במתדון הם ממשיכים לשבועות. התשישות, הפרעות השינה ותנודות מצב הרוח נמשכות הרבה מעבר לנקודה שבה אנשים ציפו "לצאת מזה".
מעבר לחודש - חלק מהמטופלים מדווחים על תסמינים מתמשכים לאורך חודשים: קושי בשינה, ירידה ביכולת ליהנות, אי-שקט. ככל שהמינון היה גבוה יותר ומשך הטיפול ארוך יותר, כך התהליך מתארך.
למה הגמילה ממתדון ארוכה כל כך
התשובה נמצאת בפרמקולוגיה, ולא בכוח הרצון.
לרוב האופיואידים זמן מחצית חיים של כמה שעות. למתדון הוא ארוך בהרבה - עשרות שעות, ומשתנה מאוד בין אנשים. המשמעות: החומר מצטבר ברקמות הגוף לאורך שבועות של שימוש, ומתפנה ממנו לאט מאוד.
כשמפסיקים, הגוף לא מתמודד עם היעדרות חדה אלא עם ירידה איטית וממושכת ברמות. זה מסביר גם למה התסמינים מתחילים מאוחר, וגם למה הם נמשכים הרבה אחרי שבאופיאט אחר הם כבר היו מאחור.
זו הסיבה שתוכניות הפחתה הדרגתית ממתדון נמשכות לעיתים חודשים ואף שנים - ולמה כל כך הרבה אנשים נתקעים בהן.
אדולן ומתדון - אותה תרופה
בישראל השם המסחרי הנפוץ למתדון הוא אדולן. זו אותה תרופה בדיוק.
הבלבול הזה אינו זניח: אנשים שמקבלים אדולן לא תמיד מקשרים בין מה שהם נוטלים לבין המידע שהם קוראים על מתדון. יש שאף אינם מודעים לכך שמדובר באופיואיד מלא.
| שם | מה זה | הקשר נפוץ |
|---|---|---|
| מתדון (Methadone) | החומר הפעיל | שם גנרי, ספרות רפואית |
| אדולן (Adolan) | אותו חומר | השם המסחרי בישראל |
המלכודת של הטיפול התחליפי
חלק ניכר מהפונים אלינו בנושא מתדון לא הגיעו אליו דרך כאב. הם הגיעו אליו כדי להפסיק משהו אחר.
הרצף מוכר: תלות בהרואין או במשככי כאבים במרשם, פנייה לעזרה, והמלצה על טיפול תחליפי. בטווח המיידי זה עובד - השימוש הבלתי מבוקר נפסק, החיים מתייצבים. אבל התלות הפיזית לא נעלמה. היא עברה לחומר אחר, יציב יותר ומפוקח, אבל אופיואיד לכל דבר.
ואז, שנה או חמש או עשר אחר כך, מגיעה השאלה: איך יוצאים גם מזה.
וכאן מתגלה הקושי - הגמילה ממתדון קשה וארוכה יותר מזו של החומר המקורי. אנשים רבים מתארים תחושה של להיות תקועים: הם עשו את הדבר הנכון, פנו לעזרה, וכעת התלות שלהם מנוהלת אך לא הסתיימה.
זה לא כישלון אישי. זו תוצאה צפויה של החלפת אופיואיד באופיואיד.
הסיכון הקרדיולוגי שפחות מדברים עליו
מעבר לזמן מחצית החיים הארוך, למתדון יש מאפיין נוסף המחייב זהירות: הוא עלול להשפיע על ההולכה החשמלית בלב ולהאריך את מקטע ה-QT, מצב שעלול להוביל להפרעות קצב.
הסיכון עולה במינונים גבוהים ובשילוב עם תרופות מסוימות. זו אחת הסיבות שטיפול במתדון מחייב מעקב רפואי, וגם סיבה טובה לא לנהל שינויים במינון באופן עצמאי.
האם מסוכן להיגמל ממתדון לבד בבית?
הפסקה עצמאית של מתדון היא מהמסוכנות מבין האופיאטים, משתי סיבות.
הראשונה - משך. תסמיני גמילה שנמשכים שבועות, ולא ימים, קשים בהרבה לעמידה. רוב הניסיונות העצמאיים נקטעים בשלב שבו התסמינים בשיאם, והחזרה לשימוש היא לרוב במינון הקודם.
השנייה - אובדן סבילות. אחרי תקופת הפסקה הגוף מאבד את העמידות שפיתח. חזרה למינון שהיה "רגיל" קודם עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית. הסיכון הזה קיים בכל האופיאטים, אך במתדון הוא חמור במיוחד בשל ההצטברות בגוף.
גמילה ממתדון מחייבת ליווי רפואי. זו אינה המלצה - זו דרישה בטיחותית.
הפחתה הדרגתית - ולמה היא כל כך מתישה
הגישה המקובלת היא הפחתה איטית של המינון, לעיתים בקצב של מיליגרמים בודדים בשבוע.
בתיאוריה זו הדרך העדינה. בפועל, בגלל זמן מחצית החיים הארוך, כל הורדת מינון מייצרת גל תסמינים שנמשך ימים עד שבועות, ורק אז אפשר לרדת שוב. התהליך כולו יכול להימשך חודשים ארוכים, ולעיתים שנים.
מטופלים רבים מגיעים אלינו אחרי שנים בתוך תהליך כזה, כשהם עדיין רחוקים מהסוף. וכל אירוע חיים - מחלה, לחץ, אובדן - עלול להחזיר אותם לאחור.
גמילה ממתדון באמצעות רפואה מתקדמת
שיטת ANR ניגשת מזווית שונה: במקום להוריד את המינון לאורך חודשים ולהמתין שהגוף יסתגל, הטיפול מכוון ישירות למקור הפיזיולוגי של התלות - מערכת הקולטנים האופיואידיים במוח.
הטיפול מתבצע בבית חולים, תחת הרדמה מלאה וניטור רציף. במהלכו מנוקים הקולטנים האופיואידיים ומווסתת מחדש פעילות המערכת. השלב שבהפחתה הדרגתית נמשך חודשים מתרחש כשהמטופל מורדם, בפיקוח רפואי מלא.
והנקודה המהותית עבור מי שנמצא בטיפול תחליפי: בסיום ההליך אין מעבר לאופיואיד נוסף. לא מתדון, לא סובוקסון, לא סובוטקס. זו לא החלפה של תלות אחת באחרת.
נלטרקסון משמש בהמשך הדרך כטיפול תומך למניעת חזרה לשימוש. הוא אינו אופיואיד, אינו חלק מההליך עצמו, והשימוש בו נקבע פרטנית.
מה קורה אחרי הגמילה
הטיפול מסיים את התלות הפיזית. הוא אינו מוחק את מה שקדם לה.
מי שהגיע למתדון דרך כאב כרוני עדיין זקוק למענה לכאב - וכעת אפשר לבנות אותו בלי אופיואידים. מי שהגיע דרך תלות קודמת יזדקק לתמיכה בהמשך, ולעיתים למסגרת טיפולית.
מה שמשתנה מיידית: אין יותר מנה יומית שמכתיבה את היום. אין תלות בהגעה לתחנה או במרשם. השאלה "מה יקרה אם לא אקבל אותו" יורדת מהשולחן.
כשבן משפחה הוא זה שמחפש
מתדון מייצר מצב מיוחד עבור המשפחה: מצד אחד יש הקלה - אדם יקר יצא ממצב מסוכן ונמצא במסגרת מפוקחת. מצד שני, השנים עוברות ושום דבר לא באמת מסתיים.
קשה לדבר על זה. יש תחושה שכל ערעור על ההסדר הקיים הוא כפיות טובה כלפי מה שהציל אותו. לכן הרבה משפחות שותקות שנים.
אנחנו זמינים לשיחת ייעוץ גם לבני משפחה, ללא התחייבות מצד המטופל.
איפה מתבצע הטיפול ואיך מתחילים
הטיפול מתבצע במסגרת בית חולים, בליווי צוות רפואי מלא.
התהליך מתחיל בשיחת ייעוץ ובהערכה רפואית מקיפה: המינון הנוכחי, משך השימוש, האם מדובר בטיפול תחליפי או בטיפול בכאב, תרופות נוספות ומצב בריאותי כללי. במתדון יש חשיבות מיוחדת להערכה קרדיולוגית ולמיפוי תרופות שעלולות להשפיע על קצב הלב.
שיחת הייעוץ אינה כרוכה בעלות ואינה מחייבת. דיסקרטיות מלאה.
גמילה ממתדון - שאלות ותשובות
כמה זמן נמשכת גמילה ממתדון?
בהפחתה הדרגתית התהליך נמשך חודשים ולעיתים שנים, בשל זמן מחצית החיים הארוך של התרופה. בגמילה עצמאית התסמינים הגופניים נמשכים שבועות. בטיפול ANR שלב הגמילה הפיזית מתרחש במהלך ההליך בבית החולים.
אדולן ומתדון זה אותו דבר?
כן. אדולן הוא השם המסחרי הנפוץ בישראל לחומר הפעיל מתדון.
אני במתדון כטיפול תחליפי כבר שנים. אפשר לצאת מזה?
כן. חלק ניכר מהפונים אלינו נמצאים בטיפול תחליפי תקופה ממושכת. המשך השימוש אינו מעיד על כך שאי אפשר לסיים אותו - הוא מעיד על כך שהפחתה הדרגתית ממתדון היא תהליך קשה במיוחד.
למה הגמילה ממתדון קשה יותר מהרואין או מפרקוסט?
בגלל זמן מחצית החיים הארוך וההצטברות בגוף. התסמינים מתחילים מאוחר יותר ונמשכים זמן רב יותר מאשר באופיאטים קצרי-טווח.
האם אחרי הטיפול אצטרך לעבור לסובוקסון או לתרופה תחליפית אחרת?
לא. שיטת ANR אינה כוללת מעבר לאופיואיד תחליפי. נלטרקסון, שאינו אופיואיד, עשוי לשמש כטיפול תומך בהמשך בהתאם למצב המטופל.
אפשר להפסיק מתדון לבד בבית?
לא מומלץ. מעבר לקושי לעמוד בתסמינים הנמשכים שבועות, קיים סיכון משמעותי של אובדן סבילות - חזרה למינון הקודם לאחר הפסקה עלולה להיות מסוכנת.
אני לוקח מתדון לכאב ולא כטיפול גמילה. זה רלוונטי לי?
כן. התלות הפיזית מתפתחת באותו אופן בשני המקרים. ההערכה הרפואית תתייחס גם לצורך במענה לכאב לאחר סיום התלות.
מתי אפשר לחזור לעבודה אחרי הטיפול?
משתנה בין מטופלים ונקבע בהתאם למצב הרפואי, בין היתר לאור המינון ומשך השימוש.
ניסיתי כבר לרדת במינון ולא הצלחתי. זה אומר שגם הטיפול הזה לא יעבוד?
לא. כישלון בהפחתה הדרגתית ממתדון הוא שכיח מאוד, והוא נובע מהפרמקולוגיה של התרופה ולא מחוסר נחישות.