מתדון (Methadone) היא תרופה נרקוטית סינתטית המשמשת לשיכוך כאב בינוני עד קשה. תרופה זו חוסמת השפעות של תרופות נרקוטיות אחרות, והיא משמשת לעיתים גם כחלק מטיפול גמילה. בניגוד לראשון, שנצרך בדרך כלל בהזרקה והשפעתו קצרה, התרופה ניטלת בבליעה, ויש לה השפעה ממושכת, אך היא גורמת לתלות, והגמילה ממנה קשה מאוד.
בשנים האחרונות, עולה השימוש בתרופה זו עקב יעילותה הגבוהה, משך זמן פעולה ארוך ועלות נמוכה בהשוואה אל אופיאטים ותרופות לשיכוך כאבים אחרות. בנוסף לשמו המקורי, התרופה נמכרת בארץ תחת השם השם אדולן.
החלפה לטיפול באמצעות מתדון / אדולן
לאחר שימוש באופיאט אחר, כאשר מחליפים לתרופת מתדון, מדובר על תהליך לא פשוט התלוי במינון אותו מקבל החולה. בדרך כלל, אצל חולים שלעולם לא טופלו באופיאט אחר, מקובל להתחיל טיפול באמצעות מתאדון עם מינון של 2.5 מ"ג כל 8 שעות. אצל חולים מבוגרים או עם מחלות רקע, ניתן אפילו להתחיל ממינון של 2.5 מ"ג ביום.
הכלל אומר: התחילו לאט והתקדמו לאט (Start low and go slow). המרה מאופיאט אחד למשנהו תלויה במינון של הנוכחי.
איך מתדון משפיע על הגוף?
מתדון יכול לשנות את האופן בו המוח ומערכת העצבים מגיבים לכאב, ובדרך כלל נקבע ככלי לטיפול רק אם תרופות אחרות לטיפול בכאב אינן יעילות. טיפולים באמצעות תרופה זו, יכולים למנוע תסמיני גמילה מאופיאטים חזקים יותר. אם הם נרשמים בנסיבות הנכונות, התרופה יכולה לעזור להקל על תסמיני הגמילה. מטופלים המקבלים תרופה זו עשויים לחוות השפעות של אופוריות ותחושות רגיעה. יחד עם זאת, ישנן עדויות חזקות לכך שהתרופה גורמת לתלות, התמכרות או להחמרת השימוש בחומרים אחרים.
מחקרים רבים מצביעים על טיפול באמצעות התרופה כבעל יתרונות להפחתה בשימוש סמי רחוב, ירידה בפשיעה, זיהומים בדם (מחטים), שיפור כללי במצב הבריאותי והסוציאלי, ועלייה בתוחלת החיים בהשוואה למכורים שאינם מטופלים. למרות הכל, מדובר בסם מסוכן במיוחד במידה והוא נצרך במינונים גבוהים. באופן כללי, תמיד מומלץ להיעזר באנשי מקצוע כאשר מדובר על גמילה, לרבות אם הם נחשבים לקשים.
קבעו פגישת ייעוץ ללא עלות
תופעות לוואי של מתדון ותסמינים
בהיותו אופיאט סינתטי, מתאדון מונעת מהחולה לחוש כאב ומנטרלת את תחושת הרגש, ובאמצעות כך עלולה ליצור נזקים. מנת יתר עלולה לגרום לדיכוי נשימתי עד תרדמת, שבדרך כלל מתרחשת אם עולים מהר מדי במינון בשלב הכיול, וזאת עוד בטרם המינון הקודם מגיע לשיא.
על חולה התלוי בחומרים אופיאטים ומטופל באמצעות מתדון, לדעת כי עשויים לחלוף חודשים רבים עד שהמטופל ייגמל לחלוטין מהתרופות. דבר זה נובע עקב ירידה איטית במינון התרופה, הבא לידי ביטוי בשניים עד חמישה מיליגרם כל שבוע או שבועיים. למרות שהפחתה הדרגתית במינון התרופה יכולה לגרום להפחתת עוצמת תסמיני הגמילה, החולה עלול לסבול מהשפעות בריאותיות שליליות ארוכות טווח עקב התקופה הממושכת של חשיפה לתרופת מתאדון.
תופעות לוואי שכיחות כוללות עצירות, סחרחורת, נמנום, ישנוניות יתר, בחילה, הקאה והזעת יתר. עקב הבידוד הרגשי אותו יוצר אדולן, החולים עלולים לאבד קשר רגשי עם סביבתם המיידית, ועל כך משלמים הם ובני משפחתם מחיר כבד שלא יתואר ולא ניתן למדידה.
להלן מספר תופעות לוואי של מתדון נוספות למה שציינו עד כה:
- דאגות קרדיווסקולריות
- דיכאון נשימתי ובעיות נשימה
- נזק לעצב, לכבד ולמוח
- עלייה במשקל
- שינויים במצב הרוח
- ירידה בטווח הקשב וחוסר יכולת להתרכז
- ירידה בתפקוד מיני ושינויי מחזור
הנחיות בנושא בטיחות השימוש
להלן הנחיות בנושא בטיחות השימוש של מתאדון:
- מומלץ לבצע הערכת גורמי סיכון להפרעות קצב אצל חולים המועמדים לקבל מתדון, וזה כולל עבר רפואי, הפרעות אלקטרוליטריות ותרופות נוספות שהחולה מקבל (במיוחד אלו המשפיעות על ציטוכרום) וביצוע אק"ג.
- יש לחזור על הערכה זו כל שנה. אם החולה מקבל מינון שכמותו גדולה מ-100 מ"ג ליום, יש לחזור על האק"ג בתדירות גבוהה יותר.
טיפול ANR משלב רפואה מתקדמת, מחקר וגישה חדשנית כלפי תהליך הגמילה, ובאמצעות כך מצליח להקנות טיפול קצר ויעיל המוביל להסרת תלות מוחלטת בסמים אופיאטיים וכן גמילה משככי כאבים.
