תסמיני ההתמכרות
האופיאטים מקבלים אפקט רב עוצמה על-ידי הפעלת הקולטנים המופצים באופן נרחב ברחבי המוח ובגוף. ברגע שהחומר מגיע למוח, הוא מפעיל קולטנים הנמצאים באזורי מוח רבים, ובמהירות מייצר אפקט התואם לשטח של המוח המעורב. החומרים האלה יוצרים שני אפקטים חשובים: הנאה והקלת הכאב, וכדוגמה ניתן לקחת את המורפיום.
המוח, אף הוא, מייצר חומרים הידועים בתור אנדורפינים המפעילים את הקולטנים. מחקרים מציינים כי אנדורפינים מעורבים בתהליכים רבים, הם משמשים כמשככי הכאב הטבעי שהגוף מפריש, מייבשים נוזלים, מווסתים טמפרטורה, עוזרים במנגנון השינה, ומהווים גורם אנטי דיכאון, אנטי חרדה ובאופן כללי – ויסות הורמונלי.
כאשר המרשמים שנרשמו על ידי הרופא לטיפול בכאב כמו טרמדול נלקחים במינון שנקבע, הם בטוחים לשימוש, והסיכוי להתמכרות הוא קטן. יחד עם זאת, כאשר החולים צורכים חומרים אלו במינונים גבוהים, ומבלי להתייחס להמלצות הרופא, עלולה להיווצר תלות.
מחקרים שבוצעו בבעלי חיים הראו כי כמו קוקאין וסמים ממכרים אחרים, אופיאטים יכולים לגרום להפעלת מערכת התגמול (REWARD SYSTEM) של המוח. כאשר אדם מזריק, מסניף או שותה סם סינתטי כדוגמת הרואין, מתאדון או מורפיום, הסם עובר מהר אל המוח דרך תאי הדם. ברגע שהסם מגיע למוח, הסם מומר במהירות למורפיום, ולאחר מכן זה מפעיל את הקולטנים הפזורים ברחבי המוח.
הערה: בשל המבנה הכימי של הסם, הוא חודר למוח במהירות רבה יותר מאשר חומרים אחרים, וזו כנראה הסיבה בגללה מכורים רבים מעדיפים אותו, וכתוצאה מכך גדלים הסיכויים לצורך בביצוע גמילה מהרואין.
בתוך מערכת התגמול המורפיום מפעיל את קולטני האופיאטים ב-VTA, גרעין האקומבנס וקליפת הקורטקס. מחקרים מרמזים על כך שגירוי קולטנים אלו על ידי מורפיום מובילים לתחושה של תגמול, ומגבירים את תחושת ההנאה על ידי הזרמת כמויות גדולות יותר של דופמין, המשתחררות בתוך גרעין האקומבנס. פעולה זו גורמת לתחושת אופוריה ואושר, אשר נמשך רק לזמן קצר, ואחריו ישנן מספר שעות של הרגשת אופוריה, רוגע והרגשת שביעות רצון. ראוי לציין, כי שחרור יתר של דופמין וגירוי של המערכת יכולים להוביל לתלות.
החומרים עלולים גם לפעול ישירות על פעילות מרכז הנשימה בגזע המוח ולגרום להאטה בפעילותה, ובכך להוביל לירידה בקצב הנשימה. ישנם חומרים, העלולים אף לעצור את פעילות מערכת הנשימה וכתוצאה מכך לגרום למוות.
ד"ר וייסמן זיהה את השורשים הביולוגיים של התלות באופיואידים, מאז הוא טיפל בהצלחה ביותר מ-24,000 חולים ברחבי העולם הנאבקים בהתמכרות לאופיואידים. לאורך הקריירה שלו, הוא הרצה וחינך אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעשרות מדינות ברחבי העולם עד היום.
תסמיני ההתמכרות
האופיאטים והשפעתם על המוח והגוף
כיצד פועלים האופיאטים במוח ובגוף
האופיאטים פועלים על ידי הפעלת קולטנים מיוחדים המופצים ברחבי המוח והגוף. ברגע שהחומר מגיע אל המוח, הוא מפעיל את אותם קולטנים ובמהירות מייצר אפקטים בהתאם לאזור המוח המעורב. ההשפעה המרכזית נוגעת לשני תחומים עיקריים: תחושת הנאה והפחתת כאב. דוגמה לכך היא השימוש במורפיום, חומר מוכר ובעל עוצמה רבה.
תפקידם של האנדורפינים במערכת הטבעית של הגוף
המוח שלנו יודע לייצר באופן טבעי חומרים דמויי אופיאטים הנקראים אנדורפינים. חומרים אלו משמשים כמשככי כאב טבעיים ומשפיעים על תהליכים רבים: ויסות טמפרטורה, שינה, ייבוש נוזלים, הפחתת חרדה ודיכאון ואף שמירה על איזון הורמונלי. האנדורפינים מוכיחים את היכולת המדהימה של הגוף לייצר לעצמו מנגנוני הגנה טבעיים.
שימוש רפואי באופיאטים וסיכוני התמכרות
כאשר אופיאטים ניתנים במינון מדויק לפי הוראת רופא, כמו למשל תרופות משככות כאבים מסוג טרמדול, הם בטוחים לשימוש והסיכון להתמכרות קטן. הבעיה מתחילה כאשר המטופלים חורגים מהמינון המומלץ ונוטלים את התרופות בכמות גבוהה יותר. במצבים כאלה, עלולה להתפתח תלות גופנית ונפשית שמובילה לעיתים להתמכרות לתרופות ממשית.
הפעלת מערכת התגמול והשפעתה על תחושת ההנאה
מחקרים מצביעים על כך שאופיאטים, כמו סמים ממכרים אחרים (קוקאין, הרואין), מפעילים את מערכת התגמול במוח. כאשר החומר מגיע אל המוח דרך זרם הדם, הוא מומר במהירות למורפיום. המורפיום מפעיל את הקולטנים הפזורים במוח, דבר שגורם לעלייה בתחושת ההנאה. פעולה זו מביאה לשחרור דופמין בכמויות גדולות, ויוצרת תחושת אופוריה עזה.
חדירה מהירה של חומרים סינתטיים למוח והשלכותיה
מבנהו הכימי של ההרואין, למשל, מאפשר לו לחדור למוח במהירות רבה יותר מאשר חומרים אחרים. מסיבה זו רבים מהמכורים מעדיפים אותו, שכן ההשפעה כמעט מיידית. אולם, אותה חדירה מהירה גם מגבירה את פוטנציאל ההתמכרות והופכת את תהליך הגמילה להרבה יותר מאתגר.
השפעת המורפיום על קולטני האופיאטים והפרשת דופמין
בתוך מערכת התגמול המוחית, המורפיום מפעיל קולטנים באזורי ה־VTA, גרעין האקומבנס וקליפת הקורטקס. גירוי קולטנים אלה גורם להזרמה מוגברת של דופמין, אשר אחראי על תחושת האופוריה, הסיפוק והשמחה. ההשפעה נמשכת לזמן קצר בלבד, ולאחריה מגיעות שעות של תחושת רוגע ושביעות רצון עד שהצורך במנה נוספת חוזר.
סכנת תלות הנובעת מהפעלת מערכת התגמול
שחרור יתר של דופמין וגירוי חוזר של מערכת התגמול גורמים למוח להסתגל למצב החדש. כתוצאה מכך, האדם זקוק לכמויות הולכות וגדלות של החומר כדי להגיע לאותה תחושת אופוריה. זהו השלב שבו נוצרת תלות חמורה, אשר ללא טיפול מתאים עלולה להוביל להתמכרות קשה ולפגיעה משמעותית באיכות החיים.
השפעת האופיאטים על מערכת הנשימה והסיכונים הבריאותיים
מעבר להשפעות על מערכת התגמול, לאופיאטים יש גם השפעה מסוכנת על מרכז הנשימה בגזע המוח. החומרים עלולים לגרום להאטה בפעילות הנשימה, ובמקרים חמורים אף לעצירתה. מצב זה עלול להוביל לירידה מסוכנת ברמת החמצן בגוף, ובמקרים קיצוניים למוות. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שהשימוש הלא מפוקח באופיאטים נחשב למסוכן במיוחד ותסמיני הגמילה מאופיאטים הם קשים ביותר כמו התמכרות לכל סם אפשרי .
