בופרנורפין סובוטקס וסובוקסון – מידע וסיכונים

סובוטקס וסובוקסון הן תרופות מרשם המכילות בופרנורפין, שהוא חומר סינתטי נרקוטי ממשפחת האופיאטים. החומר משמש לטיפול בהתמכרויות לאופיואידים וכן בשימוש בטיפול בכאב. סובוטקס מכילה רק בופרנורפין הידרוכלוריד. התרופה השנייה, סובוקסון, מכילה גם נלוקסון, שמטרתו למנוע את השימוש לרעה בתרופה. לרוב, סובוטקס ניתן בתחילת הטיפול ואילו סובוקסון ניתן בהמשך כטיפול תחזוקה.

בופרנורפין: איך ניתן לצרוך?

תרופות הכוללות בופרנורפין ניתנות לשימוש באופנים הבאים:

  • מתחת ללשון: כדוגמת סובוקסון פילם
  • טבליות מתחת ללשון: כדוגמת נופאן וגם סובוטקס
  • הזרקה: כדוגמת סובלוקייד, נופאן, בופאק וגם מולטידוז
  • מדבקה לעור: כדוגמת בוטרנס
  • שתל

ראוי לדעת, כי חומר זה שימש בתחילה לשיכוך כאבים במינונים נמוכים אך ב-2002 הוא אושר גם בתור טיפול גמילה מאופיאטים בארצות הברית.

בופרנורפין: באילו תרופות הוא נמצא?

החומר בופרנורפין נמצא במספר תרופות שונות, ונמכר בארץ תחת השמות המסחריים הבאים:

  • סובטקס: טבליות תת לשוניות. תרופה זו מורכבת מהחומר בופרנורפין בלבד, ומיועדת למטופלים בשלבי טיפול התחלתיים.
  • סובוקסון: מורכבת מהחומרים המדכאים את פעילות האופיאטים, ומיועד לטיפול תחזוקתי במכורים אל אופיאטים.
  • סובלוקייד: נצרך בצורת הזרקה ואינו מהווה תרופה נגד כאבים. ניתן לאנשים שהחלו בטיפול בהתמכרות באמצעות תרופה המונחת מתחת ללשון או בתוך הלחי כדוגמת סובוקסון או סובטקס.
  • בוטרנס: מדבקות עוריות לטיפול בכאב. מגיע במינון של 5, 10, 15 או 20 מיליגרם.
  • נופאן: תרופה אופיואידית חזקה המשווקת במינון של 0.2 מ"ג בטבליות למציצה (נופאן).

התרופות כלולות בסל הבריאות הממלכתי לשיכוך כאבים חזקים ומחייבות מרשם רופא.

גמילה מהירה ובטוחה מחומרים אופיאטים היא אפשרית באמצעות רפואה מתקדמת
קבעו פגישת ייעוץ ללא עלות

סובוטקס, סובוקסון: שימוש

בעוד שרופאים רושמים לעיתים תרופה זו כמשכך כאב, היא משמשת לרוב לטיפול בהתמכרות, ומהווה אלטרנטיבה לפתרונות גמילה מסמים ופתרונות תלות באופיאטים.

ראוי לציין, כי תרופה זו פועלת באותה צורה כמו מתדון. התרופה היא אגוניסט חלקי, כלומר, היא יכולה לעורר חלק מהקולטנים לאופיואידים במוח, אך לא את כולם.

כאשר התרופה מעורבבת עם נלוקסון (תרופה נפוצה המשמשת להפיכת השפעות ותגובות אופיואידים כמו מנת יתר) כדוגמת סובוקסון, היא יכולה למנוע תסמיני גמילה מאופיאטים חזקים יותר, עם סיכון קטן יותר לפיתוח התמכרות או תלות. כך לדוגמה, התרופה בוטרנס, משווקת בשנים האחרונות ומגיעה בצורת מדבקות המיועדות לשיכוך כאב כרוני הנובע בדרך כלל ממחלה ממאירה או בעקבות ניתוח.

מדוע חשוב ליטול בופרנורפין לפי ההנחיות?

נטילת בופרנורפין לפי ההנחיות מסייעת לדברים הבאים:

  • הפחתת תופעות הלוואי הכוללות שימוש לרעה באופיואידים
  • הפחתת הסיכוי לשימוש לרעה בתרופה
  • הפחתת הסיכוי לצריכת מנת יתר

כיוון שהתרופה היא אגוניסט אופיואידי חלקי, המייצר את אותן השפעות אופוריות כמו אופיאטים אחרים, יש לו פוטנציאל לשימוש לרעה ולתופעות לוואי מסוכנות. כדי להפחית סיכון זה, סובוקסון משלב נלוקסון ובכך מקל על חלק מתכונותיו הממכרות, אך יחד עם זאת, אין זה אומר שהוא אינו ממכר.

בופרנורפין: תסמינים והשפעות בריאותיות

הטיפול בתרופה מתחיל בדרך כלל בנטילת מינונים מתונים, דבר הנובע מתוך כוונה להפחית כאב או להתגבר על תסמיני התמכרות/גמילה. יחד עם זאת, כיוון שהוא מווסת בצורה פחות אינטנסיבית מאופיואידים אחרים וחזקים יותר כמו מתדון וגם פנטניל, יכול להיות קל יחסית לרכוש אותו במידה ואדם מפתח תלות או רוצה להשתמש לרעה בתרופות המכילות בופרנורפין.

תופעות לוואי שכיחות המגיעות לאחר שימוש בחומר בופרנורפין כוללות טשטוש וישנוניות, סחרחורות וכאבי ראש, בחילות, הקאות והזעה. סיבוכים חמורים עלולים לגרום לאי ספיקת בלוטת האדרנל, דיכוי נשימתי, לחץ דם נמוך ופרכוסים. הסיכונים הבריאותיים הופכים אפילו גבוהים יותר אם התרופה משולבת עם אלכוהול או עם סמים אחרים. במידה ואתם רואים מישהו שמפגין סימני מנת יתר של אופיואידים, התקשרו מיד לעזרה ראשונה ובקשו טיפול חירום רפואי.

בופרנורפין: השפעות או סיכונים פוטנציאליים אחרים

שימוש לרעה בסמים, שעלול לגרום לסיכונים בריאותיים קיצוניים, כולל תסמינים פסיכולוגיים כדוגמת הפרעות נפשיות ופיזיולוגיות ואף אי ספיקת נשימה ומוות. נטילת תרופות אופיאטיות עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, ותרופות אחרות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית, כולל אלכוהול, עלולה לגרום לתחושת ישנוניות עמוקה, קשיי נשימה (דיכוי נשימתי), תרדמת ואף מוות. אם בכל זאת נרשם לכם טיפול משולב, נא להתייעץ עם מומחים ולנקוט בזהירות מקסימלית.

בופרנורפין: סימני התמכרות

למרות שתרופות על בסיס בופרנורפין אינן מסוכנות כמו סמי רחוב, עדיין יש להן את כל ההשפעות הנפוצות הקשורות לתרופות אופיואידיות כדוגמת יצירת תחושות אופוריה ורגיעה קיצונית, אך יחד עם זאת, הן חלשות יותר מחומרים כמו פנטניל או מתדון.

למרות חולשתה, קיימות עדויות חזקות לכך שהתרופה עלולה לגרום לתלות, התמכרות וסכנות בריאותיות אחרות. לכל אופיואיד, ללא קשר לרמת עוצמתו, יש פוטנציאל לגרום לתלות ולהתמכרות עקב השפעתם על המוח באותה הצורה. התגובה של המוח לאופיואידים נקראת נוירואדפטציה.

הקשר אל אנדרופינים

המוח שלנו מייצר אנדורפינים באופן טבעי כתגובה לגירויים שונים כדוגמת כאב, הנאה, מתח, התרגשות ועוד. אנדורפינים אלו הם מפחיתי כאב, והם אף מובילים לתחושת רגיעה. לנרקוטיקה ואופיאטים יש אותה השפעה – הם משפיעים על קולטני אנדורפינים וגורמים לגוף להסתגל אל חומרים אלו לאורך זמן ובכך נפסק תהליך ייצור האנדרופינים באופן טבעי. תלות האדם באופיואידים יוצרת תגובה נוירו-ביולוגית עוצמתית, הגורמת לדרישה מתמדת ליותר אופיואידים.  במקרה זה, התסמינים עלולים להיות חריפים הרבה יותר מתסמיני גמילה מאלכוהול.

תסמיני גמילה מסובוטקס וסובוקסון

התמכרות בופרנורפין ממחישה עד כמה קשות הן ההשפעות של חומרים אופיאטיים על פיזיולוגיית האדם. כאמור, החומר עצמו אינו חזק כמו פנטניל או הרואין, ואף על פי כן הוא מסוגל להוביל להתמכרות קשה ביותר, בין אם הוא נלקח בתור חומר פעיל יחידי בפורמולציה, כדוגמת סובוטקס, ובין אם הוא נלקח יחד עם נלוקסון, שהוא למעשה סובוקסון, וזאת למרות שבמקרה השני, הסיכוי להתמכרות הינו נמוך בהרבה. גמילה מסובוטקס הינה קשה, איטית והדרגתית, עד כדי כך שתסמיני הגמילה יכולים להימשך למעלה מחודש.

תסמינים גמילה מסובוטקס אלו כוללים בין היתר בחילות והקאות, חרדה ודיכאון, צמרמורות, עליית חום הגוף, הזעה, כאבים פיזיים, קשיי ריכוז ועוד, וכל זאת לצד הכמיהה העזה לצריכת החומר מחדש במטרה להקל על התסמינים והמצוקה הרגשית.

לוח הזמנים הצפוי לגמילה מסובוטקס הינו:

  • שלושה ימים ראשונים: התסמינים החזקים ביותר כוללים "קריז", מצבי רוח קיצוניים, בחילות והקאות
  • לאחר שבוע: קשיי שינה, הפרעות במצב הרוח, חרדה, כאבי שרירים
  • לאחר שבועיים: החרדה מתחילה להתמתן ובמקומה מופיע דיכאון
  • לאחר חודש: תסמיני הגמילה נעלמים אט-אט אך נותרת תחושת הכמיהה לסם

ראוי להדגיש, כי תסמיני הגמילה הללו חזקים, ממושכים ועיקשים יותר ככל שהשימוש יהיה ארוך, ובנוסף, הדבר תלוי במינון. על מנת להימנע מתסמינים קשים אלו, ההפחתה ההדרגתית במינון סובוטקס מתבצעת יחד עם מתן תרופת סובוקסון, הכוללת בתוכה את החומר הפעיל נלוקסון, המסייע בשחרור בופרנורפין מהרצפטורים האופיואדייים, ובאמצעות כך ממתן את השפעה וריכוז תסמיני הגמילה. יחד עם זאת, משתמשי סובוקסון מפתחים בעצמם תסמיני גמילה עם הפסקת השימוש תכשיר זה, לעיתים קשים ועיקשים לא פחות מאלו של סובוטקס עם לו"ז גמילה זהה לזה שתואר לעיל.

סובוקסון היא תרופה שעלולה לגרום להתמכרות גם לתרופות אחרות

סובוקסון תרופה ניתנת כיום בעיקר כחלק מתהליכי גמילה מתרופות וסמים, בעיקר על בסיס אופיאטי. המטרה היא למנוע ממטופלים להמשיך וליטול את החומרים בהם הם משתמשים לרעה, על מנת להימנע מתופעות הלוואי החמורות וממנת יתר קטלנית. כך למשל, במקרה של צריכת כדורים שונים עם מדבקות פנטניל, מנת יתר עלולה להתפתח ולגרום לדיכוי נשימתי חמור, אובדן הכרה ומוות. מטופל שהחליף את השימוש בפנטניל, הרואין, או מורפיום, בסובוקסון, יגלה כי תסמיני הגמילה הינם נסבלים יותר, אך כאמור, השימוש הממושך והתחושות הקשות לאורך הגמילה אינם מנתקים את המעגל ההרסני שבין האדם לבין התלות בחומרים אופיאטיים.

התוצאה הסופית היא צריכת תרופת סובוקסון, המיועדת לטיפול בהתמכרות, ובסופו של דבר יוצרת תלות חזקה אליה. מעבר להשפעה הרגשית, לתרופה סובוקסון תופעות לוואי משל עצמה, והיא גם עשויה לסכן חיים ככל שהמטופל מעלה את המינון, וזאת מפאת העובדה שגוף האדם מתרגל ליטול מנות גבוהות יותר ויותר, הנצרכות במטרה להגיע לאותה ההשפעה.

השלב הבא לרוב הוא העברת המטופל לתרופה אחרת, "קלה" יותר, בדרך לגמילה מלאה. אחת התרופות הללו, המשמשת בין היתר גם בטיפול נגד כאבים כרוניים הינה טרמדול. אך גם במקרה של טרמדול תופעות לוואי רבות יכולות להופיע. בנוסף, בשימוש ממושך, מתפתחת סבילות להשפעתה של תרופה זו, כך שנדרשים מינונים גבוהים יותר, עם סכנה למינון יתר, התמכרות ותהליכי גמילה שאינם פשוטים.

בופרנורפין ותרופות מרשם

מטופלים יכולים למצוא עצמם מסתמכים על מרשמים לתרופות לשיכוך כאבים במטרה להימנע מתסמיני גמילה. כאשר הם לא יכולים להשיג את התרופות הללו באופן חוקי, הם פונים לרוב לסמים לא חוקיים כדי לספק את הדחף לאופיואידים, וזאת למרות הסיכון לנטילת מנת יתר, תופעות לוואי, או אפילו מוות. לעיתים קרובות, עקב סיבה זו רופאים נותנים למטופלים הנאבקים בהתמכרות לאופיאטים גישה אל בופרנורפין. פורמולציה של החומר יכולה לשמש כטיפול בהתמכרות לאופיואידים או טיפול בתלות אחרת בסמים אסורים, אך לעיתים קרובות היא פשוט מחמירה את הבעיה.

הנחיות חשובות: ייתכן שימוש לרעה בתרופה זו, ולכן יש לוודא כי היא ניתנת אך ורק למי שנרשמה עבורו לאחר חוות דעת של הרופא המטפל. יש לוודא מהו המינון הנדרש, ולקרוא במדריך התרופות אודות תדירות השימוש, משך הטיפול, וכן תופעות הלוואי האפשריות והסיכונים.

טיפול ANR: גמילה מבופרנורפין סובוטקס וסובוקסון

כאשר מתפתחת תלות באופיאטים, חשוב למצוא את הטיפול הנכון. שיטת ANR לגמילה מאופיאטים משלבת רפואה מתקדמת, מחקר וגישה חדשניים כלפי תהליך הגמילה, ובאמצעות כך מצליחה להקנות טיפול קצר ויעיל לגמילה מוחלטת מסמים אופיאטים וכן התמכרות למשככי כאבים. השיטה מתייחסת להתמכרות כאל בעיה רפואית, ובהתאם לכך מטפלת בה מההיבט הרפואי בצורה ממוקדת. בשיטה זו גמילה מסובוטקס, סובוקסון וגם בופרנורפין מבוצעת בתנאי הרדמה מלאה, כאשר אספקת הסם מופסקת לחלוטין ומערכת העצבים מתחילה לחזור למסלול הפיזיולוגי התקין.

בשיטת ANR תסמיני הגמילה הקשים שמחבלים בתהליכי הגמילה הרגילים, פיזית ונפשית, אינם מתקיימים, בשל ההרדמה המלאה, ולאחר פרק הזמן הנדרש המטופל מתעורר כשהוא גמול לחלוטין. זוהי הדרך המהירה, היעילה והנוחה יותר לגמילה מסמים אופיאטיים ומשככי כאבים, והיא רלוונטית למשככי כאבים רבים כדוגמת טרמדקס ועוד.

 

 

בופרנורפין – שאלות ותשובות

בופרנורפין יכול לעזור בשינה, במיוחד אם כאב מתמיד משאיר אתכם ער. יחד עם זאת, יכולה להיות לחומר בופרנורפין גם השפעה חמורה על הרגלי השינה, במיוחד בשלב הגמילה. אנשים הנוטלים את התרופה עלולים לחוות תחושות של רגיעה ונמנום, אולם אם המשתמש מתחיל להרגיש תסמיני גמילה, זה יכול גם לגרום לנדודי שינה. כמו כן, זה עלול להוביל את המשתמש להסתמך על כדורי שינה במטרה להירדם, ולגרום להתמכרות נוספת לאופיואידים ולכדורי שינה.
למרות ששתי התרופות הללו מכילות בופרנורפין, סובוקסון הפכה לתרופה נפוצה ומועדפת ע"י רופאים ברחבי ארה"ב. הסיבה לכך היא, שלתרופת סובוטקס יש פוטנציאל לשימוש לרעה על ידי אנשים עם נטיות לשימוש לרעה באופיואידים, במיוחד אם הם נלקחים דרך הוריד.
כן, הסכנה קיימת בדומה לחומרים אופיאטים אחרים וסמי רחוב המכילים בופרנורפין.
בופרנורפין הידרוכלוריד הוא דרך נוספת למינון התרופה, ובמקרה זה, מדובר על צורת מלח הידרוכלוריד.
ד"ר אנדרה וייסמן
ד"ר אנדרה וייסמן

ד"ר וייסמן זיהה את השורשים הביולוגיים של התלות באופיואידים, מאז הוא טיפל בהצלחה ביותר מ-24,000 חולים ברחבי העולם הנאבקים בהתמכרות לאופיואידים. לאורך הקריירה שלו, הוא הרצה וחינך אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעשרות מדינות ברחבי העולם עד היום.